
השאלה הראשונה היא: מי נחקר? תוצאה שנצפתה בתאים, בחולדות או בקבוצה קטנה של מבוגרים בריאים אינה ניתנת להעברה אוטומטית לאנשים הסובלים ממחלה מסוימת. האוכלוסייה, ההתערבות והתוצאה חייבות להתאים לטעון המוצג.
חמש שאלות לפני המסקנה
- האם קיים קבוצת השוואה? קבוצת פלסבו או חלופה רלוונטית תראה תוצאות טובות יותר אם השינוי נובע מההתערבות.
- האם התקיימה הקצאה אקראית? הקצאה אקראית מפחיתה את הסיכון שהקבוצות יהיו שונות מלכתחילה.
- מה נמדד? סמן מעבדה עשוי להיות מעניין, אך אינו בהכרח יתרון מורגש או הפחתה בסיכון למחלה.
- כמה גדול היה המחקר? מחקרים קטנים עלולים לייצר תוצאות לא יציבות או אקראיות.
- מי מימן את המחקר? סכסוך אינטרסים מוצהר אינו מבטל בפני עצמו את המחקר, אך יש לקחת אותו בחשבון ולפיצות עליו באמצעות רפליקציה עצמאית.
אל תבלבלו בין קשר (אסוציאציה) לבין סיבתיות
כאשר שני דברים מופיעים יחד, אין זה אומר אוטומטית שאחד מהם גרם לאחר. תזונה, אימון, שינה, טיפולים קיימים ובחירת המשתתפים יכולים לפעמים להסביר את ההבדלים הנצפים.
סימן טוב: הגבולות מוצהרים
מאמרים מוצקים מתארים מה הם אינם יכולים להוכיח. הם אינם הופכים מסקנה מחקרית להבטחת שיווק. חפשו את הגבולות בתקציר ובחלק הדיונים, ולא רק את התוצאה המרשימה ביותר.
סינון מהיר: תמיד שאלו "בהשוואה למה?", "למי?", "עם איזו תוצאה?" ו"האם הוחזר על ידי צוות עצמאי?".
ייתכן שתאהבו גם את זה
מחקר תצפיתי מול מחקר אקראי: ההבדל המהותיאיך נבדלים מחקרים תצפתיים ממחקרים אקראיים, ולמה ההבדל הזה חשוב לטענות בנוגע ל-DDW?
תוצאות קליניות ומדדים: אלה אינם אותו דברלמה שינוי במעבדה לא יכול להיות שקול אוטומטית ליתרון קליני עבור אנשים.
גודל האפקט: למה "זה עבד" אינו מספיקכיצד קוראים את גודל התוצאה ולמה הבדל סטטיסטי אינו בהכרח חשוב עבור אנשים.
ממעבדה למחקר קליני: DDW תחת זכוכית מגדלתכיצד מוערכים מחקרים על DDW ולמה תוצאות מעבדה אינן מספיקות להמלצות רפואיות.